תורמוס עיא ערביתترمسعيّا) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה, הממוקם כ-22 ק”מ מצפון לרמאללה. ליד כביש 60 בגובה של כ-732 מ’. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 חיו בכפר 3,736 תושבים.[1]

על פי הסכם אוסלו, השטח הבנוי של תורמוס עיא סווג כשטח B. שטח זה מהווה 64.7% מאדמות הכפר, והשאר, 35.3%, הוא שטח C. ישראל הפקיעה 752 דונם מאדמות הכפר להקמת ההתנחלות שילה, בשנת 1978, ועוד 372 דונם להקמת המאחז שבות רחל בשנת 1992.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב ברציפות מאז תקופת הברזל. בכפר התגלה סרקופג גדול מהתקופה הרומית המוצג במוזיאון רוקפלר.

התקופה העותמאנית

על פי מפקד אוכלוסין עות’מאני משנת 1596, 43 משפחות התגוררו בכפר. בשנת 1870, לפי חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן, גרו בכפר 88 משפחות.

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית תורמוס עיא מנתה 707 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 אוכלוסיית תורמוס עיא מנתה 717 תושבים, ב-185 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית תורמוס עיא מנתה 960 תושבים, אשר בבעלותם 17,611 דונם של קרקע, על פי סקר שטחים ואוכלוסיות רשמי.

לאחר 1967

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, תורמוס עיא נמצאת תחת שלטון ישראלי.

בינואר 1978 התיישבה על אדמות הכפר קבוצה של מתנחלים, במסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות בתל שילה הסמוך.[2] המעשה גרם למתיחות ביחסי ארצות הברית–ישראל משום שהדבר פגע במשא ומתן לשלום עם מצרים שהתנהל אז.[3] באוגוסט 1978 החלו מתנחלי שילה להתנכל לתושבי הכפר. שלושה מהם הורשעו על פי הודאתם באשמת שימוש בלתי חוקי בנשק, בבצעם פעולת תגמול נגד הכפר. בית המשפט הצבאי של פיקוד המרכז גזר עליהם חודשיים מאסר על-תנאי וקנס בסך 1,000 ל”י.[4]

בזמן האינתיפדה הראשונה “הוועד לביטחון בכבישים” של המתנחלים נהג לבצע פעולת תגמול בכפר.[5] ב-5 במאי 1988 נהרג באחת התקריות ג’ודה עבדאללה ונפצע ריזק אבו נעים, שניהם תושבי הכפר רועי צאן, על ידי תושב שילה, ישראל זאב.[6] זאב הורשע בבית המשפט המחוזי בהריגה, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו 5 שנות מאסר, מתוכן 3 שנים בפועל.[7] בתקופה זו רבים מתושבי הכפר היגרו לארצות הברית.[8]

ב-2 בדצמבר 1993 יצא בן 16 תושב שילה כשהוא חמוש בתת-מקלע עוזי, אל שדות הכפר, ושם ירה למוות בחמיס מחמוד אבו עוואד, פלסטיני שעיבד את אדמתו.[9] הקטין הורשע ברצח בכוונה תחילה ונגזרו עליו 16 שנות מאסר. הוא השתחרר ב-11 ביולי 2006 בתום 13 שנות מאסר לאחר שקיבל חנינה.[10]

ב-10 בדצמבר 2014 מת זיאד אבו עין אחרי שהתעמת עם חיילי צה”ל במהלך הפגנה בכפר נגד המאחז עדי עד. הפלסטינים האשימו את ישראל בהריגת אבו עין ומדינות רבות קראו לישראל לפתוח בחקירה מהירה של התקרית. בנתיחה שלאחר המוות התגלה כי אבו עין מת מהתקף לב.[11]

החל משנת 2015 סובלים תושבי הכפר מהתנכלויות קבועות ממתנחלי מאחז עדי עד, הכוללות עקירות וכריתות עצי זית, שריפת שדות חיטה וריסס כתובות נאצה. [12]

בנובמבר 2015 מחבל פלסטיני פתח באש לעבר כוח צה”ל שאבטח צומת בסמוך לכפר תורמוס עיא, החיילים השיבו באש לעבר המחבל והוא נהרג.[13]

במאי 2017, קבוצת מתנחלים מההתנחלויות שילה ועדי עד סללו כביש על אדמות פרטיות של תושבי הכפר, אף על פי שהמנהל האזרחי הוציא צו האוסר את העבודות על אדמות אלו.[14]

באפריל 2018 בוצעה פעולת תג מחיר בכפר: צמיגי כלי רכב נוקבו ובסמוך רוססה הכתובת: “תנו לטפל בהם”.[15]

חינוך

בתורמוס עיא ארבעה בתי ספר – שני בתי ספר יסודיים ושני תיכונים.

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.