קַרְנֵי שׁוֹמְרוֹן היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית במרכז השומרון, כ-20 קילומטרים מזרחית לכפר סבא בכביש 55מערבית לקדומים ומזרחית למעלה שומרון. היישוב הוקם בשנת תשל”ח (1978), והוכרז כמועצה מקומית בשנת תשנ”א (1991). שטח השיפוט שלו הוא קרוב ל-7,200 דונם.

היישוב שוכן על מספר שלוחות מצפון לאפיקו של נחל קנה, גבול נחלות שבט אפרים ושבט מנשה לפי התנ”ך,[3] ומקור שמו בצורת הנוף של הגבעות ובזיקה לעיר הקדומה שומרון.

הקמה והתפתחות

ראשית היישוב ביישוב קהילתי דתי בשם זה שעלה לקרקע בחול המועד סוכות תשל”ז (1976) על ידי גרעין “צופין”.[4] בשנת תשמ”ג (1983) נוסד ממערב לו יישוב פרוורי-עירוני בשם גינות שומרון. בשנת תשמ”ט (1991) נוסדה שכונה ממזרח בשם נווה מנחם על שם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין. בשנת 1990 הוכרזה מועצה מקומית בשם “קרני שומרון”, שכללה את שני היישובים קרני שומרון וגינות שומרון שאוחדו לרשות מקומית אחת לאחר הצבעה של התושבים, 2 יו”ר הוועדים באותה תקופה הודי ליברמן בקרני שומרון ויגאל להב מגינות שומרון, חתמו על הסכם האיחוד ולימים כיהנו בתקופות שונות כראשי המועצה. מקורו של שם היישוב בצורת-נוף שתי הגבעות המיתמרות מעליו מכיוון מזרח. השם הערבי של הגבעות הוא “אבו קרנין”. הגבעה הדרומי.

בשנת 1991 נבנתה שכונת נווה מנחם ממזרח וב-2001 נעשתה הקמת שכונת רמת גלעד נקראת “קרנין אג’נובה” והגבעה הצפונית, עליה שוכן מצפה צבאים נקראת “קרנין אשמאילה” (בערבית: קרנין הדרומית וקרנין הצפונית, בהתאמה).

בשנת תשנ”ט (1999) נוסדה דרום-מזרחית לנווה מנחם שכונה רביעית בשם אלוני שילה על שם סמ”ר שילה לוי שנפל באסון המסוקים. בשנת תשס”א (2001) עלתה לקרקע נקודת יישוב נוספת בשטחי המועצה המקומית בשם רמת גלעד על שם גלעד זר, קב”ט מועצה אזורית שומרון שנרצח על ידי מחבלים, על גבעה שהיא באחת משתי הקרניים שעל שמן קרוי היישוב, והוכרה על ידי המועצה המקומית כשכונה חמישית במספר כעבור מספר חודשים מהקמתה.

חמש שכונות המועצה המקומית מיוצגות בסמלה של המועצה בחמישה בתים קטנים.

בשנת 2020 צורף למועצה היישוב מעלה שומרון ובו שכונה הצעירה אל מתן, שיחד הביאו את אוכלוסיית המועצה ל 10500 תושבים.

בשנת 2002 התרחש בפיצריה שבמרכז המסחרי בכניסה ליישוב פיגוע התאבדות בו נרצחו 3 צעירים תושבי היישוב, ונפצעו שמונה.[5]

קרני שומרון זכתה בשנת 2011, שנה שנייה ברציפות, בחמישה כוכבי יופי של המועצה לישראל יפה,[6] לאחר 4 שנים ברציפות בה זכתה בארבעה כוכבי יופי של המועצה לישראל יפה. קרני שומרון זכתה בשנת 2011, שנה שישית ברציפות, בפרס ניהול כספי תקין ממשרד הפנים.[7] בשנים 2014 ועד 2019 זכתה המועצה ב 5 כוכבי יופי וב 2016 זכתה בפרס ניהול תקין של משרד הפנים. פרסים על קידום טכנולוגי ניתנו למועצה בשנים 2017. החל משנת 2014 קידמה המועצה בנייה מואצת ועד שנת 2019 אכלסה כ 600 משפחות חדשות. נפתח חדר כושר נוסף, הוקם פאב קהילתי, מתחמי ספורט רבים, מעין שיר, תצפיות לנחל קנה, מרכזי מסחר ובילוי.

החל משנת 2018 קידם ראש המועצה ובשיתוף משרד השיכון, אדריכלים, מעצבי נוף ובשיתוף הציבור את תוכנית האב ל 2024, ובו היעד ל 42000 תושבים, עם מתחמי מסחר, פארקים, אזורי בילוי, מוסדות חינוך ושטחי תעשייה. במקביל לתוכנית הפנימית, קידם את תוכנית התשתיות האזורית למים, חשמל ומערך הכבישים עמ לספק לאוכלוסיית האזור את התשתיות הראויות. בינואר 2021 אישרה ממשלת ישראל בניית 36 יחידות דיור נוספות ביישוב[8].

החל משנת 2013 עומד יגאל להב בראשות המועצה המקומית. ראשי מועצה קודמים: בשנים 1991–1994 גב”י בוטבול, בשנים 1994–2002 יהודה ליברמן, בשנים 2003–2013 הרצל בן ארי.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים בקרני שומרון 8,135 תושבים (מקום 185 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.5%‏. לפי נתוני הלמ”ס נכון לסוף 2018, לקרני שומרון דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי – אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י”ב בשנת ה’תשע”ח (2017-‏2018) היה 77.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,589 ש”ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש”ח).[9]

ביישוב מתגוררים מספר אישי ציבור כמו הח”כים לשעבר משה פייגלין ומיכאל בן ארי, השופט ישעיהו שנלרעמנואל שילה -עורך העיתון בשבעישראל אנגל– מראשי בנק מזרחי טפחותאריאלה סביר – משוררת שירי הילדים, שמעון רייף – מנהל מחלקת ילדים בהדסה עין-כרםאסף נימני – מאמן כדורגל ישראליאמיר מויאל– סאטיריקן ופובליציסט, ד”ר צבי מוזסיהודה ליברמן ומשה זר.

מבנים ומוסדות

בית הכנסת המרכזי בשכונה קרני שומרון

הקניון ובניין המועצה המקומית בלב היישוב. (לפני ההרחבה ב-2019)

בקרני שומרון קניון הקרוי “קניון השומרון”, מועדון ספורט הכולל בריכת שחייה, מגרשי טניס, מגרשי כדור סלכדור עף, ומגרש קט רגלמתנ”ס.

בקרני שומרון ישנם שני אזורי תעשייה: הראשון נמצא בגבעה המרכזית, וכולל בתי מלאכה, תעשייה קלה/זעירה ומפעל אלקטרוניקה. השני ממוקם צפונית ליישוב מעבר לכביש 55 וכולל מפעלי תעשייה, דפוס, צנורות פיברגלס, בית יציקה, תעשיות מתכת, ייצור תבלינים, בתי מלאכה ומוסכים, מפעל בטון, ותחנת דלק.

בקרני שומרון שלושה בתי-ספר יסודיים לציבור הדתי ובית ספר אחד לציבור החילוני (ברקאי, משואה, לפידים ורימו”ן בהתאמה) ושתי ישיבות-תיכוניות: ישיבת השומרון ו”הליכות עולם”. כמו כן שוכנת ביישוב ישיבת ההסדר קרני שומרון.

מאז שנת 1995 פועל ביישוב שבט צופים בשם “עמירים” על שמו של שמוליק עמיר. כמו כן קיימים ארבעה סניפי בני עקיבא (בכל השכונות פרט ל”רמת גלעד”).

שכונות ורבעים

קרני שומרון

שכונת קרני שומרון מכונה גם “הגבעה המרכזית”, יושבת במקום היישוב הקהילתי המקורי, נמצאת בגבעה המרכזית של היישוב, השכונה היא בעלת אופי דתי, ובה כ-2,000[דרוש מקור] תושבים. נוסדה על ידי גרעין “צופין” שעלה לקרקע בסוכות תשל”ז (1976). בשכונה מוקם פרויקט “נופי בניה”[10] על שם רס”ן בניה ריין, באתר הגבורה בן היישוב שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה.

גינות שומרון

שכונת גינות שומרון מכונה גם “הגבעה המערבית”, נוסדה בשנת תשמ”ג (1983), השכונה נמצאת בגבעה המערבית של היישוב והיא השכונה הגדולה מבין השכונות, ובה כ-3,000[דרוש מקור] תושבים. גינות שומרון עצמה מורכבת ממספר שכונות-משנה, בהן אשדר, בריטיש, אברהמי (נקראות על שם חברות הבנייה שבנו אותן) ועוד מספר שכונות קטנות יותר. שכונת-המשנה הוותיקה ביותר היא שכונת נווה עליזה (על שם עליזה בגין, אשתו של ראש הממשלה מנחם בגין), שכונה בתוך גינות שומרון שהוקמה על ידי משפחות דתיות מעולי ארצות הברית שהתארגנו, חלקן בעודן באמריקה, במטרה להקים את ביתן במקום. בניית רובע זה החלה בראשית שנות ה-80 אולם עקב פשיטת רגל של קבלן הבנייה התעכב האכלוס עד סמוך להקמת רובע “גינות שומרון”[דרוש מקור] שאר שכונות-המשנה ב”גינות שומרון” הן בעלות אוכלוסייה מגוונת – חילונים ודתיים שגרים בצוותא.

נווה מנחם

שכונת נווה מנחם מכונה גם “הגבעה המזרחית”, נוסדה תשמ”ט (1991) על שם ראש הממשלה מנחם בגין, השכונה נמצאת בגבעה המזרחית של היישוב, בעל אוכלוסייה מעורבת, ובה 3500[דרוש מקור] תושבים, דתיים וחילונים. לאחר תקופה ארוכה של הקפאת בנייה, אישר שר הביטחון אהוד ברק בספטמבר 2009 בניית 37 דירות נוספות בשכונה.[11] בשכונה מוקם פרויקט הבנייה “קרני שומרון הצעירה” עם 55 דירות. בשנת 2014 קודם מכרז ל 260 בתים נוספים, אשר הביאו לתנופת פיתוח מואץ, וכיום מתגוררות במקום מעל 700 משפחות באחר השכונות המעוצבות והיפות באזור. חיי קהילה פעילים המחברים בין הישן לחדש, פארקים וב, אולם ספורט, גנים, מעונות ומוסדות חינוך וציבור ובעתיד הקרוב גם מרכז מסחר חדש

אלוני שילה

בתי התלמידות במדרשת שיל”ת שבאלוני שילה

שכונת “אלוני שילה” עלתה לקרקע בערב יום העצמאות ה’תשנ”ט (1999) על שם סמ”ר שילה לוי, תושב שכונת קרני שומרון שנהרג באסון המסוקים, נקראה בתחילתה שכונת נוף קנה על שם נחל קנה הסמוך, השכונה נמצאת בגבעה דרומית-מזרחית לשכונת נווה-מנחם. במקום פועלת מדרשת שיל”ת. בשכונה קיימים כ-30 בתי קבע, קרוואנים מורחבים וקרוואנים סטנדרטים. השכונה מונה כ-75 משפחות ובעלת אופי קהילתי-תורני. בשכונה מכהן ועד בנוסף לוועדות שונות כגון: ועדת תרבות, ועדת קליטה, ועדת חסד, ועדת בנייה, ועדת שילוב וכו’. בשכונה הוקם גם סניף בני עקיבא שבו כ-84 חניכים ומדריכים.

רמת גלעד

הכניסה לרמת גלעד

רמת גלעד עלתה לקרקע בשנת תשס”א (2001), כמאחז על שם גלעד זר, קב”ט מועצה אזורית שומרון שנרצח על ידי מחבלים. הקרקע עליה שוכנת השכונה שייכת למשה זר. נקראה בתחילתה, בטרם היותה שכונה של המועצה המקומית גבעת הדגל לאחר שבשנת תש”ס (2000) בני תנועת הצופים מקרני שומרון יצרו דגל ישראל בגודל 750 מ”ר (שזכה להירשם בספר השיאים של גינס בשל גודלו),[12] מספר חודשים לאחר העלייה לקרקע, הוכרה השכונה על ידי המועצה המקומית כשכונה חמישית במספר. בסוף שנת 2011, בעקבות גיבוש הסכם בין ראש המועצה הרצל בן ארי לבין השר בני בגין, הוחלט על הכשרה של שכונת רמת גלעד כשכונה אינטגרלית במועצה המקומית ואישור תב”ע בתוכנית המתאר הארצית. הגבעה עליה השכונה נמצאת נקראת “קרנין אג’נובה”, שהיא הגבעה הדרומית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב והיא מזרחית לנווה מנחם. בשנת תשע”ו הוקם בפסגת היישוב “מצפה שמוליק” על שם שמוליק שהם מייסד היישוב. המצפה צופה על כל מישור החוף, מהכרמל ועד אשדוד. השכונה מונה כ-18 משפחות. בתחילת נובמבר 2017 החל מיזם לפינוי מוקשים בשטח של למעלה מ-80 דונם בשכונה, הפרויקט נגמר בהצלחה בפסח תשע”ח. צפויים להיחשף כ-2200 מוקשים בשטח. לאחר פינוי השטח מתוכננת בו הקמת כ-1200 יחידות דיור חדשות.[13]

מצפה צבאים

בתחום השיפוט של המועצה ישנה נקודת יישוב נוספת: מצפה צבאים, הוקמה על ידי משה זר על אדמה פרטית שנרכשה על ידו ומאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית קרני שומרון. קודם שנקראה בשמה הנוכחי, הוקמה בשם כרמים. עקב התנגדות המנהל האזרחי לא ניתנו היתרי בנייה, למעט ביתו של משה זר הניצב על ראש הגבעה. הגבעה עליה נקודת היישוב נמצאת נקראת “קרנין אשמאילה”, שהיא הגבעה הצפונית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב.

בתוך תחומי היישוב נמצא כרם הזיתים של משפחת ג’אבר מכפר לאקף השכן, צה”ל מאבטח אותם בעת המסיק.[14]

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.