קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות עירונית במעמד של מועצה מקומית, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי. זהו היישוב היהודי הגבוה ביותר ביהודה ושומרון, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז עירוני ליישובי האזור, ובה נציגויות של מספר רשויות ומועצה דתית.

שם העיר

השם קריית ארבע מופיע בפרק כ”ג בספר בראשית: “וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן…”. בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: “וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא” (ספר יהושע, יד טו). קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר ספר יהושע, פרק כא, יג-כא. יש הסוברים שמשמעות השם היא קריה שבה ארבעה רבעים[3].

תולדות היישוב

בערב ליל הסדר תשכ”ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון “פארק” הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה”סדר”. היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיריצחק שלו ע. הללרבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרונימנחם אלוןמרסל אליקיםיהודה אליצורחיים זאב הירשברגחיים חנניישראל תא-שמעאהרן הראל-פישיובל נאמן ואברהם שליט[4]. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע[5]. ב-19 באוגוסט 1971, לאחר מאבקים רבים וקשים[6] הוציא הממשל הצבאי צו 561 שעל פיו הוקמה קריית ארבע כ”ועד מקומי“. הוועד נקרא “מינהלת קריית ארבע” ויושב ראש שלה מונה מטעם משרד הפנים.

ב-1 במרץ 1981 הפך הוועד המקומי למועצה מקומית על פי צו 892 ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות לראשות המועצה.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

ראש המועצה הנוכחי הוא אליהו ליבמן, לפניו כיהן בראשות המועצה מלאכי לוינגר. משנת תשל”ח ועד שנת תשע”ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב.

ב-2018 פורסם כי בחמש השנים שקדמו לכך נבנו במקום כ-200 יחידות דיור[7].

אוכלוסייה

רחוב מגורים טיפוסי בקריית ארבע, מרץ 2019

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים בקריית ארבע 7,326 תושבים (מקום 198 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.0%‏. לפי נתוני הלמ”ס נכון לסוף 2018, לקריית ארבע דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי – אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י”ב בשנת ה’תשע”ח (2017-‏2018) היה 70.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,929 ש”ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש”ח).[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017 יש ביישוב בית ספר חילוני אחד[9].

מוסדות חינוך

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

הישיבה התיכונית

גנים ובתי ספר

  • 22 גני ילדים
  • יסודי ממלכתי דתי- “ממ”ד חברון”, “אלוני ממרא”, “תלמוד תורה קניין תורה” ו”תלמוד תורה חברון”.
  • יסודי ממלכתי- “גוונים”
  • תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
  • מועדוניות רווחה- “בית הדקל” ו”בית ארז”

ישיבות ואולפנות

תנועות נוער

לימודים כלליים

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמים

חזית היכל התרבות

בניין המועצה

תחבורה

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי אחד של “אגד תעבורה”. מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושליםבאר שבעקריית גתהר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישוב

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

  • המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
  • על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים – שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
  • במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל – זהו סמל שבט יהודה.
  • האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה – מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
  • בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים – מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
  • קצות נבל הן בצורת שופרות – מסמלים את הגאולה.

שכונות

שכונת גבעת חרסינה מעל בתי קריית ארבע – מבט מבית השלום צפונה, מרץ 2019

  • לב הקריה- השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ההסדר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת “נופי כרמים” (המוכרת בתור “המדורגים”).
  • רמת ממרא (גבעת חרסינה) שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל המערבית. במקור נקראה השכונה על שמו של אל”ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ”ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע.
  • אשמורת יצחק
  • גבעת האבות – בכניסה לחברון
  • גבעת גל
  • נופי ממרא

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.