פרעתא (בערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 19 ק”מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק”מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים,[1] כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.
היסטוריה
פרעתא מזוהה עם פרעתון המקראית, עיר הולדתו של השופט עבדון בן הלל (שופטים י”ב, יג), שבה גם נפטר. ליד הכפר שוכן קבר “שיח’ אבו ג’וד” המזוהה עם קבר הנביא גדעון ושל בניהו, מגיבורי דוד (שמואל ב’ כ”ג, ל). יש המזהים במקום את, על פי שימור שם ועל פי הפסוקים, שיש המוציאים מהם את העובדה שמקומו הוא מכאן.
בכפר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו הממצאים הבאים: קירות עתיקים ובורות. היישוב התקיים בחמש תקופות:תקופת הברזל השנייה, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הערבית והתקופה העות’מאנית .[2]
כמו שאר הארץ עבר הכפר לשלטון האימפריה העות’מאנית בשנת 1517. ברשימות המס של 1596 הוא היה חלק מה”נחיה” (תת-מחוז באימפריה העות’מאנית) של “בני סאב”, כחלק מסנג’ק שכם הגדול. הייתה בו אוכלוסייה של 12 משקי בית, כולם מוסלמים. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33,3% על מוצרים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים וכוורות דבורים. מס נוסף קבוע שולם לאנשי אזור שכם.[3]
ב -1838 ציין רובינסון את פרעתא ככפר בתת-המחוז “בני סאב”, ממערב לשכם.[4] ב -1882 תיאר סקר ארץ ישראל המערבית את כפר לאקף, כ”כפר אבן קטן על גבעה עם בורות מים”.[5]
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בפרעתא הייתה אוכלוסייה של 36 נפש, כולם מוסלמים,[6] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-47 ששכנו ב-11 בתים.[7]. בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 70 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[8]
בעקבות מלחמת העצמאות ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית.
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר פרעתא משליטה ירדנית לישראלית.
לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 80% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.
ב-2002, הקימו מתנחלים את המאחז חוות גלעד, שלפי גרסתם נמצא על אדמות פרטיות שנקנו על ידי משפחת זר, ולפי הפלסטינים על אדמות פרטיות.[9] המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים.[10] אך הם לא בוצעו. ממשלת ישראל, החליטה בהצבעה פה אחד ב-4 בפברואר 2018, להסדיר את המאחז באמצעות הגדרתו כיישוב חדש או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו.
בעשור השני של המאה ה-21 לפי טענת אנשי הכפר וגורמי שמאל, החל הכפר לסבול על ידי מתיישבים יהודים. אך מערכת החוק והמשפט לא מצאה שום יהודי אשם.
- באוקטובר 2010, מתנחלים חשודים שהבעירו מטע זיתים של תושב הכפר.[11]
- בנובמבר 2013, עלה חשד, שלא אומת, שמתנחלים גנבו יבול מעצי זית.[12]
- ב-2014 הוגשו כתבי אישום נגד שלושה מתושבי מאחז חוות גלעד הסמוך, על הצתת כלי רכב ופגיעה ברכוש בכפר.[13]
- באוקטובר 2017 שהו מתנחלים באזור מטעי הזית.[14]
- בינואר 2018 דווח כי לאחר הלוויה של רזיאל שבח, תושב חוות גלעד שנרצח באותו שבוע, הגיעו מתנחלים לפרעתה וניפצו חלונות של בתים.[15][16]
- באפריל 2018 בוצעה פעולת תג מחיר בכפר, אלמונים ריססו כתובות נאצה וכלי רכב הוצתו.[17]
