ענבתא (בערביתعنبتا) היא עיירה פלסטינית בהרי השומרון 9 ק”מ מזרחית לטולכרם. העיירה שוכנת על כביש הרוחב של השומרון, כביש 57, טולכרם-שכם. מספר תושביה הוא 7,300 (2006). דרך זו שימשה גם כן כדרך מרכזית בתקופת המקרא ובתקופה הרומית – ביזנטית (דרך קיסריה – סבסטיה) בהיות קיסריה בירת ארץ ישראל. בכפר הייתה תחנה של הסעיף המערבי של מסילת השומרון, בקטע מסעודיהטולכרם היציאה המזרחית של הכפר ליישובי השומרון, כולל ליישובים הפלסטיניים, עוברת דרך מחסום המאויש על ידי צה”ל. במחסום היו התקלויות עם פלסטיניים אשר בכליהם נמצאו כלי נשק או חומר נפץ.

בשנת 1927 ידע הכפר סכסוכים עם כפרים שכנים, במסגרתם הושחתו 1500 עצי זית של הכפר[1]. לאור הסכסוכים הבלתי פוסקים שלחה משטרת המנדט לכפר באפריל 1928 כח משטרה קבוע והטילה על הכפר תשלום של 70 לירות ארץ ישראליות לחודש עבור הוצאותיהם[2]. בשנת 1934 פעל במקום מכונת קידוח בארות מים של ממשלת המנדט[3]. בשיטפון שפקד את הכפר בפברואר 1935 נהרס גשר המוביל אל הכפר, נהרסו בתים בכפר ומספר תושבים נהרגו[4].

במלחמת ששת הימים כביש זה יחד עם כביש 55 : קלקיליה – שכם היו צירי ההתקדמות לעבר כיבוש שכם – העיר המרכזית בשומרון. לאחר שענבתא נכנעה לצה”ל, מונה רענן לוריא, אז מפקד פלוגה בדרגת רב-סרן, למושל הצבאי שלה. כאשר הגיעה הוראה לגרש את תושבי העיירה אל מעבר לנהר הירדן, הוא סירב פקודה והגירוש נעשה בלעדיו. לאחר מספר ימים הוחזרו התושבים לבתיהם וצה”ל סייע לשקם בתים שנהרסו. על פי עדותו של רענן לוריא, עוזי נרקיס טען שהגירוש נעשה ביוזמה מקומית של זאב שחם מפקד חטיבה 5, שזכתה בגיבוי בשתיקה של עוזי נרקיס ומשה דיין. הגירוש בוטל לאחר מספר ימים לאחר שהתושבים ישבו על כביש קלקיליה שכם ולא היה מה לעשות איתם[5].

כניסת ישראלים לעיירה, המצויה בשטח A, אסורה. בדצמבר 2018 כוח צה”ל שנכנס בטעות לעיירה נרגם באבנים[6], ובתיאום עם מנגונוני הביטחון הפלסטיניים, יצא מהעיירה.

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.