עזון עתמה (מערביתعزون عتمة) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 8 ק”מ מדרום-מערב לקלקיליה. בכפר חיים 2,205 תושבים, כולם מוסלמים[1]. הכפר צמוד להתנחלות שערי תקווה.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב החל מתקופת הברזל II. הגרעין העתיק של הכפר בנוי על שרידים ארכאולוגים שנסקרו במסגרת “סקר ארץ בנימין” בראשות הארכאולוג ישראל פינקלשטיין, שמצא שרידים החל מתקופת הברזל ועד התקופה העותמאנית. עיקר הממצאים שנמצאו בסקר היו מהתקופות הרומית והביזנטית. בגבעה ממזרח לכפר (היום בהתנחלות שערי תקווה) היה ממוקם אזור הקבורה של היישוב בתקופה הרומית, במקום היו מספר מערות קבורה[2].

התקופה העותמאנית

בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב שגרו בו כ-500 תושבים[3]. הכפר מוזכר בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1883[4].

בתקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת טולכרם. לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו”ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, עזון עתמה נמצאת תחת שלטון ישראלי. לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של עזון עתמה והכפרים הסמוכים אל מורק ובית מקדום סווג כשטח B.

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה, שתחצוץ בין השטחים שבהם מתגוררים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובין השטחים הישראלים. באזור שערי תקווה, מאחר שההתנחלויות והיישובים הפלסטינים קרובים ואין רצף טריטוריאלי לשום צד. משולש הכפרים עזון עתמה ובית אמין וסניריא היה אמור להישאר בצד הישראלי של הגדר, אך בספטמבר 2004 הוחלט כי יהיה בתוך שטחי הרשות[5]. משולש הכפרים בותר על ידי הגדר, תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלהם. הכפר עזון עתמה מנותק משאר הגדה המערבית על ידי גדר ההפרדה תוך השארת שערי תקווה בצידו ה”ישראלי” של המכשול (אך מוקפת בשלושה צדדים על ידי הגדר)[6]. הדרך היחידה המקשרת את תושבי הכפר עם שאר הגדה היא שער בגדר – “מחסום עזון עתמה”, שפתוח רק בשעות היום[7].

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.