סילואד (בערביתسلواد) היא עיירה פלסטינית בשומרון השייכת לנפת רמאללה ואל-בירה. היא משתרעת על שטח של 18.8 קילומטרים רבועים וחיים בה כ-6,000 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

פירוש שמה של העיירה בתרגום לעברית הוא “מעל הואדי”.

היסטוריה

העיירה הוקמה לאחר שתושבי הכפר ‘ליאסן אל ואדי’ עזבו את כפרם ששכן מספר קילומטרים צפונה בגלל בעיות ביטחוניות והקימו כפר חדש. תושבי העיירה הם משבט בני המורה שהיו ידועים כשודדים אכזריים, על-כן נקרא הואדי שעובר ליד העיירה נחל השודדים.

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בסילואד 380 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 1635 תושבים, 4 נוצרים והשאר מוסלמים[1].

ביוני 1947 נחנך בכפר מסגד חדש[2]. סילואד הפכה לעיירה בתקופת השלטון הירדני. ב-4 בפברואר 1976 נחנך בכפר סניף דואר[3]. בשנות ה-70 במסגרת המאבק בטרור ברצועת עזה הוגלו תושבים מרצועת עזה לשכונה שהוקמה עבורם בסילואד[4]. רבים מתושבי הכפר מחזיקים באזרחות של ארצות הברית ומקיימים קשרי משפחה עם קרוביהם בארצות הברית[4].

סילואד היא מקום לידתו של יושב ראש הלשכה המדינית של חמאסח’אלד משעל (יליד 1956).

שלטון מקומי

בשנת 1969 מונה חג’ איבראהים פארס חאמד לראש עיריית סילואד[5]. בשנת 1972 התקיימו בחירות למועצה ובמאי 1972 ניתן לעיריית סילוואד כתב מינוי[6]. במרץ 1976 התפטרה מועצת העירייה במסגרת מחאה נגד השלטון הישראלי[7].

גאוגרפיה

סילואד שוכנת 12 ק”מ צפונית לרמאללה, קילומטר אחד צפונית להתנחלות עפרה, מערבית להר בעל חצור. חלקה המערבי צופה על כביש 60. לעיירה שתי כניסות: הכניסה המערבית לכביש 60 והכניסה המזרחית מכביש 449. מערבית לה יושב הכפר הערבי יברוד.

הסמיכות לעפרה

ב-1966 הכריז השלטון הירדני על הפקעת שטחים מדרום לסילואד, על מנת להקים בסיס צבאי. בטרם הושלמו הליכי ההפקעה, עברו אזורי יהודה ושומרון לשליטת צה”ל. ב-1975 התנחלו בשטח הבסיס הירדני הנטוש ראשוני מתיישבי עפרה. לאחר הקמת עפרה עלו תלונות מצד תושבי סילואד על הפקעת אדמות שלהם שהם עיבדו. מנגד טענו המתנחלים ונציגי המדינה שהקרקעות היו אדמות טרשים. לגבי חלק מהקרקעות שהופקעו נטען שהם הופקעו לצורכי ביטחון או שבכלל היו אדמות מדינה[8].

הגדר המקיפה את ההתנחלות עפרה כולאת בתוכה חלק מהאדמות החקלאיות של סילואד. בעקבות עתירה לבג”ץ[9] ב-2009, הבטיח צה”ל להקים עד סוף 2012 גדר חדשה. ואולם נכון לראשית פברואר 2013, העבודות טרם החלו[10].

אירועי אלימות בכפר ובסביבתו

הכפר נודע כמעוז של חמאס ומוגדר על ידי גורמים בצה”ל כאחד הכפרים האלימים ביותר בגזרת בנימין[4] ומחבלים רבים יצאו ממנו[11][12].

בפברואר 1973 נרצח בכפר גרמני פרוטסטנטי שרכש בכפר בית וביקש להתגורר בו[13]. בדצמבר 1978 הודיעו השלטונות על כוונה להרוס ארבעה בתים בכפר של חשודים בפעילות נגד משתפי פעולה עם ישראל[14]. אחד הבתים נהרס אף על פי שהוצא צו על תנאי של בג”ץ שאסר את הריסת הבתים[15]. בעקבות ההריסה נאספו כספים ונכונות של מתנדבים לבנות את הבית מחדש, התארגנות ראשונה מסוגה ביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים[16].

בשנת 1980 הוטל על הכפר עוצר לפחות שלש פעמים[17]. ביולי 1980 בזמן הטלת העוצר רוכזו כל הגברים בכפר לבדיקות של גורמי הביטחון, לאחר רצח של תושב הכפר שנודע כמשתף פעולה עם ישראל בבית קפה במרכז הכפר[18]. בנוסף, נמנע מתושבי הכפר לצאת לירדן ונערכו בכפר סריקות שהעלו טענות של תושבים על הרס ציוד ומזון בבתים בכפר[19]. הסריקות הסתיימו בגילוי חולייה שהייתה אחראית לשלוש רציחות של תושבים בכפר ופעילויות חבלה אחרות[20].

בימי האינתיפאדה הראשונה היה סילואד אחד ממוקדי הפרות הסדר במהלכן תושבים מהכפר נפצעו[21] ואף נהרגו[22], בין השאר מירי כדורי גומי[23]. בעקבות פיגועים שיצאו מהכפר לכיוון כביש 60, הוטל על הכפר עוצר[24].

בשנת 2015 התקיימה בכפר תהלוכת שמחה על הצלחת פיגועים רצחניים של תושבים מהכפר כלפי ישראלים, בהם הביעו תושבים מהכפר שמחה על שבני כפרם הצליחו לבצע את הפיגועים[25].

ב-25.12.2015 ניסתה מחבלת לדרוס לוחמי מג”ב שסיירו בכפר. הלוחמים הצליחו לחסל את המחבלת מבלי שנפגעו[26].

ב-6.4.2017 דרס למוות מחבל תושב סילוואד את לוחם צה”ל סמל אלחי טהרלב בצומת היציאה מעפרה הנמצאת סמוך לכפר[27].

בהתמודדות עם פיגועים היוצאים מהכפר צה”ל מפעיל אמצעים ביטחוניים ועונשיים שונים המקשים על שגרת החיים בכפר[28].

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.