כפר עקב (בערביתكفر عقب) הוא כפר ערבי ושכונה ירושלמית, הנמצאת בצפון שטחה המוניציפלי של העיר, באזור מזרח ירושלים. הכפר נמצא בסמוך למחנה הפליטים קלנדיה ושדה התעופה עטרות, כ-2 קילומטרים דרומית לרמאללה וכ-8 קילומטרים צפונית ממרכז העיר ירושלים, מחוץ לתוואי עוטף ירושלים. בכפר מתגוררים כ-18.5 אלף תושבים[1].

 

היסטוריה

התקופה העותמאנית

על פי מפקד אוכלוסין עות’מאני משנת 1596, 47 משפחות התגוררו בכפר. בשנת 1870 לפי חוקר ארץ ישראל אדוארד רובינסון, גרו בכפר 15 משפחות[2].

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית כפר עקב מנתה 189 תושבים, כולם מוסלמים[3]. במפקד 1931 אוכלוסיית כפר עקב מנתה 250 תושבים, ב-122 בתים[4]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל אוכלוסיית כפר עקב הוערכה ב-290 תושבים, אשר בבעלותם 5,472 דונם של קרקע[5].

במהלך שנות השישים של המאה ה-20 נחשב הכפר לשכונה של עשירים, אולם מאז מעמדו ירד.[דרוש מקור]

לאחר 1967

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, כפר עקב נמצאת תחת שלטון ישראלי.

גדר ההפרדה נבנתה בין כפר עקב לבין שאר שכונות ירושלים, דבר שמקשה על תושבי הכפר להגיע לירושלים, שכן עליהם לעבור דרך מעבר קלנדיה. בנוסף, אנשי עיריית ירושליםרשות הדואר, והמשטרה נמנעים מלהיכנס לכפר כדי לספק שירותים[6]. מנגד, לרשות הפלסטינית אסור לפעול בשטח ולהעניק שירותים, מכיוון שהוא שייך מוניציפלית לירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה האגודה לזכויות האזרח, טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי אין בעיות באספקת שירותים, ואם קיימות, הן תוצאה של חששות ביטחוניים ולא של מדיניות מכוונת. ב-7 בינואר 2010 הודה יקיר שגב, האחראי על מזרח העיר מטעם העירייה כי “לעיריית ירושלים כיום אין כל תפקיד בניהול אותן שכונות ואין לה את היכולת להתמודד עם המצב המורכב אליו נקלעו כ-55 אלף תושביהן. מדינת ישראל ויתרה. הן מחוץ למרחב הטיפול של מדינת ישראל ובוודאי של העירייה. מבחינת כל ביטוי מעשי – זה רמאללה.”[7]. גם המשטרה מתקשה לעצור חשודים המתגוררים בכפר[8].

הכפר נמצא בקרבת ההתנחלות הישראלית כוכב יעקב ובין הכפר ליישוב התגלע סכסוך קרקעות. בשנת 2009 הגיש ראש מועצת הכפר עתירה לבג”ץ נגד פעולות בניה של היישוב[9], והוצא צו ביניים לעיכוב העבודות[10]. במאי 2013 הוכרז על הקרקעות שבמחלוקת שהן אדמות מדינה[11] ועל החלטה זו הוגש ערר[12]. כמו כן התברר כי היזם מוטי קוגל, שלטענתו רכש 1,600 דונם אדמה במקום בשנת 2001, חתם על העסקה עם מתווך שהורשע בזיוף נוטריון, ושהודה כי נתן הכשר פיקטיבי לעסקאות[13].

בתחילת שנות ה-2000, בסיוע מסמכים מזויפים, נבנו בתים על הקרקעות, בהן התיישבו משפחות ערביות. בשנת 2015 קבע בית המשפט שעל המשפחות לפנות את הבתים מהמקרקעין[14] ובג”ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לפנות את המקרקעין[15]. בעקבות הצו על תנאי, הגישה המדינה כתבי אישום על שימוש בלא היתר במבנים והבטיחה שתדרוש להוציא למבנים צוי הריסה[16].

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.