כיפל חארת’ או כיפל חארס (בערביתكفل حارث או كفل حارس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הנמצא צפון-מערבית לאריאל, שישה קילומטרים צפון-מערבית לסלפית ו-18 קילומטרים מדרום לשכם. במקרה של איות השם בערבית “כפל חארס”, אפשר לפרשו “הכפר של השומר”.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מהתקופה ההלניסטית.

בשנת 1517, הכפר שולב באימפריה העות’מאנית עם שאר ארץ ישראל, ובשנת 1596, כיפל חארת’ הופיע במרשמי המס העות’מאניים כ’נאחיה’ (נפה) קובאל. בכפר נרשמו 54 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מיסים על הכנסות מזדמנות, עזים או כוורות בנוסף לסכום קבוע[1].

בשלהיי התקופה העותמאנית, בשנת 1870, החוקר הצרפתי ויקטור גרן הגיע לכפר, לאחר ההליכה ב”מטעים יפים של תאנים וזיתים“. הוא העריך כי בכפר היו 600 תושבים[2]. שם המקום הוכר לגרן ככפיל חארת’ וסומן על מפת הקרן לחקר ארץ ישראל בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 כ’שייח אתא’. כמו כן, הוא מפנה את תשומת לב לשרידי מגדלי השמירה הישנים שנבנו באבנים גדולות, גזורות היטב, בין דיר איסתיא לכיפל חארת’. בשנת 1882, הוא תואר כ”כפר קטן במקצת על קרקע גבוהה, עם מטעי זיתים במזרח[3].

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בכיפל חארת’ הייתה אוכלוסייה של 373 נפש, כולם מוסלמים[4]. במפקד 1931 היו 562 תושבים מוסלמים אשר גרו ב-130 בתים[5]. בשנת 1945 האוכלוסייה הייתה 720, כולה מוסלמית, ושטח הקרקע הכולל היה 11,516 דונם, כשמתוכו הוקצו 964 דונמים למטעים ואדמות השקיה, 2,055 לגידולי דגנים, ואילו 41 דונם סווגו כשטח בנוי[6].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו”ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

בשנת 1961, האוכלוסייה של כיפל חארת’ הייתה 1,341 נפש.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

ב-1984, הוקמה אריאל מדרום מזרח לכפר. כמה מאות דונמים של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר הופקעו לצורך הקמת ההתנחלות[7]. כמו כן הופקעו קרקעות לצורך סלילת כביש חוצה שומרון וכביש 5 באזור[8].

ב-29 במאי 1989 פשטו כ-30 מתנחלים חמושים על הכפר וירו לכל עבר[9]. מן הירי נהרגה אבתיסאם בוזיה, בת 16 ואחיה נפצע[10]. ארבעה מהתוקפים הורשעו בהתפרעות שסופה גרימת נזק, בהצתה, בהיזק בזדון, בהיזק לבעל חיים ובפציעה בנסיבות מחמירות[11].

לפי נתוני ארגון OCHA של האו”ם, 3 פלסטינים תושבי הכפר נהרגו במהלך האינתיפאדה הראשונה ואחד נוסף במהלך האינתיפאדה השנייה.

ב-8 ביוני 2007 עשרות מתפללים יהודים שביקרו בכפר חיללו את בית הקברות, שברו מצבות וכתבו “מוות לערבים”[12].

ב-14 במרץ 2013אדל ביטון נפצעה אנושות יחד עם אמה ושתי אחיותיה אשר נפצעו באורח בינוני במהלך תאונת דרכים שנוצרה בעקבות יידוי אבנים של פלסטינים בסמוך לכפר. חמישה נערים מהכפר הועמדו לדין בידי בית משפט צבאי בעקבות אחריותם לאירוע שלא הגיע להכרעה[13].

קבר יהושע בן נון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבר יהושע בן נון

ציון קבר יהושע בן נון מיוחס למספר אתרים בשומרון, ל”נבי ינון” שבכפר יאנון שליד שכם, לחירבת תיבנה” (“ח’רבת תִּבְּנֶה”) שליד הכפר דיר ניזאם, אך ב-1968, הרבנות הצבאית החליטה שקבר שייח בכפר, הוא “קבר יהושע בן נון” ולא “נבי ינון” או “ח’רבת תִּבְּנֶה”[14]. הרבנות הצבאית הציבה בו שלט וקבע בו את ציון “קבר יהושע בן נון”[15]. זאת כנראה, על פי המסורת השומרונית, בשנת 1877 צוינו הקברים של יהושע בן נון וכלב בן יפונה בכפר.[דרוש מקור] המסורת ממקמת את קברו של יהושע בן נון וכלב בן יפונה ספר יהושע בתמנת חרס המיוחס למיקום הנוכחי של כיפל חארת’[16]. אלפים נוהגים לעלות לרגל לקבריהם ביום ההילולה השנתי למותו של יהושע, כ”ו בניסן בלוח השנה העברי[17].

בכפר מבנה נוסף, הקרוי בערבית “נבי תול כפל”, ויש יהודים המזהים אותו כקבר קבר כלב בן יפונה.

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.