חיזמֶה (בערביתحزما, נכתב לעיתים חיזמא) הוא כפר פלסטיני ברשות הפלסטינית בנפת אל-קודס סמוך לשכונת פסגת זאב בירושלים. אוכלוסיית הכפר: 7,331 תושבים בשנת 2016[1].

ליד הכפר עוברים הכבישים לישובי מזרח בנימין, ולעלמון. בחלק מאדמות הכפר עוברת גדר ההפרדה[2].

בסמוך לכפר נמצא מחסום “חיזמה” המשמש כנקודת ביקורת ומעבר בין שטחי יהודה ושומרון לבין מדינת ישראל.

היסטוריה

בכפר נתגלו עתיקות רבות מתקופת בית שני, בהן כלי חרס כגון אגרטלים, קערות וספלים, וכן גלוסקמאות עם כיתוב בעברית[3].

צפונית לכפר נמצא האתר “קובור בני אישראיל“, שלפי סברה אחת הוא קבר רחל, ולפי סברה אחרת קבר בני ענק מתקופת המקרא.

החוקר אדוארד רובינסון הציע לזהות את הכפר עם העיר המקראית בֵּית עַזְמָוֶת[4], וזהו הזיהוי המקובל כיום[5].

עַזְמָוֶת נזכרת פעמים רבות בתנ”ך, לצד עֲנָתוֹת (היא ענאתא של ימינו), עָלֶמֶת (היא “ח’רבת עלמית” של ימינו) וזִמְרִי (היא “ח’רבת זמרי” שבשכונת פסגת זאב)[6] – כולם אתרים הנמצאים בסמוך לכפר חיזמה.

הכפר מוזכר ברישומים של האימפריה העות’מאנית משנת 1517. בשנת 1596 חיו בו 28 משפחות.

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 515 מוסלמים[7], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-521 מוסלמים אשר שכנו ב-91 בתים[8].

בסקר בשנת 1945 אוכלוסיית חיזמה מנתה 750 איש, ושטחי הקרקע של הכפר היו 10438 דונם, מתוכם כרבע שימשו לחקלאות. חלק מהקרקעות נמכרו ליהודים בשנות ה-30 של המאה ה-20[9].

לאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, חיזמה עברה לשלטון ירדן.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב של פקודת סדרי השלטון והמשפט[10]. שר הביטחון, משה דיין, מינה ועדה של שלושה אלופים (חיים הרצוגרחבעם זאבי ושלמה להט) על מנת לקבוע את גבולות ירושלים. ממצאי הוועדה של האלופים הוגשו לקראת סוף יוני 1967 ואל ירושלים המערבית הצטרפה ירושלים המזרחית יחד עם 70,000 דונם[11]. גבול ירושלים המאוחדת נקבע מטרים ספורים ממערב לשטח הבנוי של הכפר. אך רבות מהאדמות החקלאיות של הכפר שבהן גידלו בעיקר זיתים נמצא בתוך תחום ירושלים המאוחדת[12].

בתחילת 1980 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת שכונת פסגת זאב[13].

בהסכמי אוסלו נקבע כי כ-9% משטח הכפר יוגדר כשטח B, ו-91% הנותרים יהפכו לשטח C. בעקבות בניית גדר ההפרדה, חלק מהתושבים הפלסטינים של חיזמה העתיקו את מגוריהם לצד המערבי של הכפר[14].

לצורך בניית כביש 437 הופקעו כ-300 דונם מאדמות הכפר[15].

בנובמבר 2019, במסגרת “פעולת תג מחיר“, רעולי פנים השחיתו מכוניות וריססו כתובות בכפר[16].

מחסום חיזמה

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. באזור הכפר תוואי הגדר עוקב ברובו את גבול ירושלים המאוחדת, אך קטע קטן במערב הכפר, שהוא בתוך גבול ירושלים המאוחדת, הוא בצידו הפלסטיני של הגדר. ממערב לכפר, בין כביש 437 לקצה המזרחי של שדרות סיירת דוכיפת בשכונת פסגת זאב, הוקם “מחסום חיזמה”[17]. המעבר במחסום מותר לאזרחים ישראלים ופלסטינים תושבי מזרח ירושלים אך אסור לתושבי הגדה בעלי היתרי כניסה, ולכלי התחבורה הציבורית של מזרח ירושלים מחויבים לעבור רק דרך “מחסום קלנדיה” בצפון ירושלים (עד להקמת המחסום יכלו תושבי הכפר להיכנס לירושלים כמעט ללא הגבלה)[18].

בית יחיד בכפר – בית משפחת אל־חטיב, הממוקם בוואדי שלמרגלות שדרות סיירת דוכיפת, נותר בצד הישראלי של גדר ההפרדה, אך לבני המשפחה אסורה הכניסה לישראל, ולבני משפחתם בכפר, אסור לחצות את המחסום כדי לבוא לבקרם[19].

במחסום היו מספר פיגועים, ואירועים רבים של זריקת אבנים על כלי רכב ישראלים.

להלן כמה מהאירועים שהתרחשו במחסום:

  • ביוני 2009, מוחמד סבייח בן 25, פקיד ברשות הפלסטינית, התנפל על חייל וניסה לחטוף את נשקו, החיילים ירו במחבל ופצעו אותו[20].
  • בדצמבר 2015, מחבל הגיע אל המחסום, ירה בישראלי ופצע אותו באורח קל.
  • במאי 2016, שני חיילים נפצעו קשה וקל מפיצוץ מטען חבלה.
  • במאי 2017, צעיר יהודי חמוש בסכין נורה למוות על ידי אנשי כוחות הביטחון במחסום חיזמה. שעות לאחר האירוע דווח כי הצעיר, תושב שכונת פסגת זאב בירושלים בן 19, השאיר מכתב שמעיד על רצונו לשים קץ לחייו[21].

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.