דיר קדיס (בערביתدير قديس. בתרגום: המנזר הקדוש) הוא כפר גדול בנפת רמאללה ואל-בירה ברשות הפלסטינית, דרום השומרון, 16 קילומטר מערבה מרמאללה[1] ובין הכפרים ניעלין וח’רבת’א בני חרית ובסמוך למודיעין עלית. אוכלוסיית הכפר בשנת 2007 הייתה 1942 תושבים ורובו נמצא בשטח B. שטחו 8207 דונם ומתוכם 438 שטח בנוי. המשפחות העיקריות בכפר הם: נאצר, קטוסה, אל-חוסיין (אבו זיד, חמאדה), אסטיח ואל-עוד’.

היסטוריה

השם “דיר קדיס” מרמז לכך שבמקום היה מנזר בתקופה הצלבנית. ב-1596 הוא מופיע ברשימות העות’מאניות עם 11 בתים. בתקופה זו היה שייך הכפר לנפה של רמלה במחוז עזה. התושבים שילמו מיסים על ידי חיטה, שעורה, זיתים, ענבים, גדיים ופירות שונים. בשנת 1863 ביקר במקום ויקטור גרן והעריך את האוכלוסייה המקומית ב-350 תושבים. הוא ציין כי דיר קדיס הוא כפר קטן בפסגת אחת הגבעות עם גנים בצפונו ובמזרחו – באר.[2]

בתקופת המנדט הבריטי היה הכפר שייך לנפת רמלה. על פי סקר הכפרים שהתקיים בשנת 1945 מספר תושביו הוערך כ-440 ושטחו 8,224 דונם טורקי.[3]

ביולי 1943 הושלמה על הגבעה מצודת טגרט של המשטרה הבריטית. בנובמבר 1947, במסגרת פינוי הצבא הבריטי מארץ ישראל, פונתה תחנת רדאר מהכפר.[4] לפני מלחמת ששת הימים המצודה הוחזקה על ידי הלגיון הירדני ולאחר המלחמה על ידי משמר הגבול.[5] כיום הבניין עומד נטוש.[6]

בשנת 1995, בעקבות הסכמי אוסלו, הועברו לרשות הפלסטינית 7.7% מקרקעות דיר קדיס (שטח B), אך ישראל מחזיקה בשליטה מלאה ב-92.3% מהעיירה.[1]

עם הקמת מודיעין עלית נקנו אדמות בדרום דיר קדיס על ידי מאיר (מוריס) ברכפלד וחברת ציפחה אינטרנשיונל, עליהן נמצאת היום שכונת “אחוזת ברכפלד” של מודיעין עלית. בין דיר קדיס לאחוזת ברכפלד עוברת גדר הפרדה.

עיסוקי התושבים

התושבים מתעסקים בחקלאות, רעיית צאן. חלק מהם עובדים בישראל במקצועות הבניה. חלקם מחזיקים מוסכים.

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.