דוּרַא (בערביתدورا), היא עיר בנפת חברון של הרשות הפלסטינית, כ-7 ק”מ דרום-מערבית לחברון. ככל הנראה, מקור השם “דורא” הוא מהמילה הכנענית שפירושה “בית”.

היסטוריה

שמה העתיק של דורא הוא “אדוריים”, והיא מוזכרת בתנ”ך (דברי הימים ב’ י”א, ט) כאחת הערים שבוצרו על ידי רחבעםיוחנן הורקנוס לכדה ולחץ את יושביה האדומים להמול (להתגייר)[1]. העיר, שבתקופה הרומית בארץ ישראל הייתה ידועה כ”אדורה”, שימשה בין השנים 5747 לפנה”ס כבירת מחוז (“סינדריה”) אדום המזרחית. לאחר מכן, סופחה למחוז יהודה הצפוני לה, ואוכלוסייתה הפכה ליהודית בעיקר, עד להתפשטות הנצרות באזור בתקופה הביזנטית (סביב סוף המאה ה-4 לספירה)[2].

בעת החדשה מרבית תושבי העיר הם מוסלמים. בתקופה העות’מאנית התקוממו תושבי דורא כנגד אבראהים פאשא, שנלחם בשלטון העות’מאני. התקוממות דומה התרחשה גם בתקופת המנדט הבריטי, ובתגובה הבריטים הטילו מצור בן שישה חודשים על העיירה וכן קנסות כבדים.

בינואר 1967 הוכרזה העיירה כרשות מוניציפלית, רק שישה חודשים לפני כיבושה על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. בשנת 1995 עברה השליטה המלאה בדורא לידי הרשות הפלסטינית (“שטח A”), והתמקמו בה משרדי ממשלה ורשויות רבות, כך שעלתה חשיבותה בפוליטיקה ובממשל הפלסטיני.

הלוויתו של מוחמד דודין

בקיץ 2014, במהלך החיפוש אחר שלושת הנערים שנחטפו בגוש עציון, פשט צה”ל על הכפר עם 150 חיילים. בעימותים נהרג מאש צה”ל מוחמד דודין, בן 15[3].

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.