ג’מאעין (ערביתجمّاعين) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, במרחק 16 ק”מ משכם ומצפון לעיר אריאל. לפי מרשם האוכלוסין הפלסטיני, בשנת 2007‏ חיו בכפר 6,227 תושבים.

היסטוריה

הכפר מוזכר לראשונה בתקופת סלאח א-דין שצבאו חנה בו. באותה עת עיקר התושבים במקום היו בני שבט בני קדמה, שמוצאו מדמשק. במאה ה-16, בתקופה העות’מאנית, שבו התושבים לעיר מוצאם. בתקופת שהותם בכפר הם בנו את המסגד הראשון בו. במאה ה-17 שלטה משפחת קאסם על ג’מעין ועל הכפרים הסמוכים – חארסעוורתאבית וזן וזיתא ג’מעין (אנ’). בשנת 1834, עם תחילת השלטון המצרי בארץ ישראל, עמד אחמד אל-קאסם בראש מרד הפלאחים אשר דוכא ביד קשה על ידי השלטון המצרי. בסוף המרד הוצאו אחמד ושני בניו להורג. החל מהמאה ה-17 ישבו באזור גם בני שבט אל-זייתאוי, שעיקר מושבן היה בכפר זיתא אל-ג’מאעין. במאה ה-19 התיישבה משפחת א-צדיק אל-ג’מאעיני מג’מאעין במצודת אפק והקימה את מג’דל יאבא (מגדל צדק).

כלכלה

פרנסת הכפר מבוססת בעיקר על חציבת אבנים לבניה ועל גידול זיתים וייצור שמן זית. הכפר ידוע גם בסליו, העשויים מעלי זית. כמו כן בכפר מפותח משק החלב, יש בו עיזים ופרות, ומייצרים יוגורט מחלבם.

מרבית תושבי הכפר מועסקים במחצבות או משכירים את אדמותיהם למפעלי המחצבות. בכפר זיהום אוויר כבד בשל מפעלי החצץ והאספלט. החציבות גולשות לתוך שטח הכפר ומהוות מפגע בטיחותי חמור.[1]

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.