אל-גַ’בְּעָה (ערביתالجبعة) הוא כפר פלסטיני, השוכן על כביש 367 בפאתי יישובי גוש עציון מכיוון מערב. הכפר שייך לנפת בית לחם ומרחקו 15 ק”מ מבית לחם ו-17 ק”מ מחברון. המרחק מהקו הירוק הוא 3 ק”מ. שטח הכפר 10,099 דונמים, שמתוכם 1,002 שטח בנוי[2]. לפי הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה היו בכפר ב-2016 1,128 תושבים[1] . רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות, והגידולים העיקריים הם שקדים, ענבים וזיתים[3].

היסטוריה

במקרא היישוב נקרא גבעה[4], או “גבעא”[5], והיא מוזכרת כעיר בנחלת שבט יהודה. העיר מוזכרת כמולדתה של מִיכָיָהוּ בת אוּרִיאֵל, אימו של אביה, מלך יהודה
היישוב מוזכר על ידי אוסביוס מקיסריה באונומסטיקון בשם “גבעתא”. הוא גם מציין את מיקומו, והודות לו אפשר לזהות את היישוב המקראי עם הכפר אל-גַ’בְּעָה.[6]

בגבעה מעל הכפר ממוקמת ח’רבת אבו טוין, בין השנים 1974–1975 נערכה במקום חפירת הצלה מטעם האוניברסיטה העברית, בניהולו של עמיחי מזר. במהלך החפירה, נחשף חלק ממבנה בנוי חצר מרכזית המוקפת חדרים. נחשף השער למבנה ושלושה מחדריו. לפי מזר, מדובר במצודה אשר נבנתה בתקופת הברזל II והמשיכה לתוך התקופה הפרסית בארץ ישראל. במקביל לחפירה התבצע סקר בסמוך למצודה במהלכו נתגלו שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל II[7].

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 122 מוסלמים[8], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-176 מוסלמים אשר שכנו ב-36 בתים[9].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 240 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 5,593 דונם.

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו”ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

לאחר הסכם אוסלו ב-1995, השטח הבנוי במרכז הכפר סווג כשטח B, אך רוב אדמות הכפר סווגו כשטח C, בו שליטה ישראלית מלאה.

על פסגת ההר החולש על הכפר מצפון מערב, נתפסו אדמות לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה ב-25 ביולי 1984 היאחזות נח”ל, שאוזרחה בשנת 1997 כהתנחלות גבעות. בשנת 2001 החלה תכנונה של עיר בת 6,000 יחידות דיור במקום[10]. אך ב-2002 התנחלות, בה גרו רק 11 משפחות, פונתה. ב-2007 אישר המינהל האזרחי הקמת 550 יחידות דיור במקום[11]. ב-2012 התיר שר הביטחון, אהוד ברק, להקים במקום כפר נוער לבעלי צרכים מיוחדים[12]. בשנת 2014 הפקיעה מדינת ישראל 4,000 דונם מהאדמות באזור הכפר לצורך הקמת העיר המתוכננת[13].

בעשור השני של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מהתנכלויות של מתנחלים, במסגרת פעולות “תג מחיר“, בין השאר אירועים של ריסוס כתובות, הצתות של כלי רכב ומבנים: בפברואר 2015 הוצת מסגד בכפר ורוססו כתובות בעברית[14]. בנובמבר 2018, כלי רכב ביישוב הושחתו. בנובמבר 2019, כלי רכב הושחתו וכתובות נאצה רוססו בכפר. מצלמות אבטחה תיעדו אלמונים מנקבים גלגלים של כלי רכב ומרססים עליהם ועל קירות של גן ילדים סמלי מגן דוד וכיתובים בעברית. אחת הכתובות שרוססה היא “נקמה בת עין”, ומתייחסת ככל הנראה לאוהל שפונה באזור[15].

מחסום ג’בעה

זמן קצר לאחר הקמת ההתנחלויות הראשונות בגוש עציון בשנת 1969, הפקיעה מדינת ישראל כ-500 דונם מאדמות הכפר לצורך סלילת כביש 367, כביש גישה לגוש עציון מכיוון שפלת יהודה[16]. הכביש עובר בשולי השטח הבנוי של הכפר. בשנת 2001 הוקם כקילומטר ממערב לכפר “מחסום ג’בעה”[17]. המעבר במחסום מותר ליהודים בלבד תושבי גוש עציון ודרך הגישה של תושבי הכפר אל הכביש נחסמה[18].

באוקטובר 2015 נדקר חייל בכתפו במחסום ג’בעה על ידי תושב הכפר צוריף. החייל פונה לבית החולים במצב קל.[19]

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.