בית עווא (ערבית: بيت عوّا) היא עיירה פלסטינית במעמד של מועצה מקומית בנפת חברון, במערב חבל יהודה. העיר נמצאת 22 ק”מ מערבית לחברון ו-4 ק”מ ממערב לדורא. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בית עווא מנתה 8,064 תושבים נכון לשנת 2007.

במפקד 1931 של ארץ ישראל נמנתה אוכלוסיית בית עווא כחלק מדורא.

בנובמבר 1948, במהלך מלחמת העצמאות, תקפו חיילי חטיבת גבעתי את בית עווא, אידנא וחירבת סיקה. החטיבה נסוגה ללא הצלחה לכבוש את המקום. ב-19 במרץ 1949 תקפה חטיבת קרייתי את בית עווא והכפרים הסמוכים. לאחר הקרב גורשו כ-1,800 איש מן הכפר מזרחה.[1]בשל מאמצי האו”ם התושבים הורשו בסופו של דבר לחזור. בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן משנת 1949, עבר בית עווא לשלטון ירדני.

בשנת 1961 הייתה אוכלוסיית בית עווא 1,368.

במלחמת ששת הימים ב-1967, עברה בית עווא לשליטה ישראלית.

במפקד האוכלוסין של 1967, שנערך על ידי הרשויות הישראליות נמנו 1,468 תושבים. אחרי מלחמת ששת הימים נהרסה בית עווא. משה דיין טען כי ההרס בוצע בהוראת קצין שביקש לגרש את התושבים, והאלוף עוזי נרקיס טען כי הוא[דרושה הבהרה] עמד מאחורי ההוראה.[דרוש מקור]

שתי החמולות הבולטות בבית עווא הם סאלאם וסוויטי. האחרונה היגרה לאזור מא-רמת’א שבירדן.[דרוש מקור: מתי?]

שטחה הבנוי של העיירה הוא 470 דונם, 30% ממנו היה שיך לעיירה עוד לפני 1948; בשל קרבתה של העיירה לקו הירוק, מאות דונמים הם חלק ממדינת ישראל.

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.