בֵּיתִין[1] (בערביתبيتين) הוא כפר פלסטיני בשומרון ברשות הפלסטינית מעט צפונית לאל בירה ודרומית לבית אל ממערב לכביש 60. ביתין שייך לנפת רמאללה ואל-בירה. נכון לשנת 2007 חיים בו 3,155[2] תושבים.

הכפר מוקף במטעי זיתים מכל צדדיו ובפאתיו הדרומיים ישנו מבצר צלבני, בורג’ ביתין שהשתמר כמעט בשלמותו ובו גם פסיפס שחוק של מגן דוד. כיום ומזה זמן רב, פתוח הכביש בין ביתין ובין רמאללה. הכפר אסור לתנועת ישראלים וככל הנראה, כמו כפרים אחרים הנמצאים בשטחי הרשות הפלסטינים, המסחר בו נפגע עקב איסור זה.

היסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית אל (יישוב מקראי)

לפי הזיהוי של חוקר ארץ ישראל אדוארד רובינסון בשנת 1838, הכפר שוכן במקום שבו שכנה העיר המקראית בית אל.[3] המקום היה מיושב ברציפות מהתקופה הכנענית ועד תקופת האימפריה העות’מאנית. שמו הקודם היה לוּז.[1] שמה האחר, בית אָוֶן, הוא שם גנאי שניתן לה לאחר שירבעם בן נבט הקים בה את העגל.[1]

התקופה העותמאנית

ביתין הוקם בשנות ה-40 של המאה ה-19 בידי פליטים קייסים מהכפר בורקה שעזבו את כפרם בגלל לחץ הימנים מהכפר דיר דיבוואן הסמוך.[דרוש מקור] בשנת 1838 תיאר אדוארד רובינסון את המקום כמכיל רק רועים שגרו באוהלים בין החרבות של בית אל, אך בראשית שנות ה-50 של המאה ה-19 הוא כבר תואר ככפרון על ידי הנוסע ואן דה ולדה ופליסיאן דה סוסי תיארו כמקבץ בקתות חרבות. בסביבות 1860 תיאר פטרמן את הכפר ככולל כ-50 גברים מוסלמים והבחין שהכפר צעיר יותר מהכפרים שבסביבה, אף שהעריך את גילו בכ-200 שנה.[4] בראשית המאה ה-20 התגוררו בכפר כ-400 תושבים אשר “נודעו בגבורתם ועצמתם”.[5]

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית ביתין מנתה 446 תושבים, כולם מוסלמים.[6] במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 135 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 566 תושבים, כולם מוסלמים.[7]

בשנת 1945 אוכלוסיית ביתין הוערכה ב-690 תושבים, אשר בבעלותם 4,764 דונם של קרקע, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[8]

לאחר 1948

במלחמת העצמאות עבר הכפר לשלטון ירדן, כחלק מהגדה המערבית.

במהלך המאה ה-20 היגרו לארצות הברית רבים מבני הכפר ושלחו כסף לסייע לבני משפחותיהם שנותרו בכפר.[9] בשנות ה-60 של המאה ה-20 היו בכפר שתי שכונות, שכונת יוקרה בדרום מערב הכפר, בה נבנו בתים מודרניים, ושכונה ענייה יותר במזרח ובצפון מזרח, שבה רבים מהבתים היו בנויים מבוץ ואבנים בלתי מסותתות. בכפר לא היו חשמל ושירותי טלפון, אך היו מכשירי רדיו מופעלי סוללות.[10]

לאחר מלחמת ששת הימים

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, ביתין נמצא תחת שלטון ישראלי. בעקבות התפשטות הכפר לאורך הכביש הראשי הוא יצר לעצמו צורה קווית במחצית השנייה של המאה ה-20. בשל מיקומו הנוח על כביש 60 הישן, התנועה הרבה שעברה בו ובגלל קרבתו לרמאללה הוקמו בו עסקים רבים והושקעו כספים בבנייה למגורים ובפיתוח שירותים רפואיים.[11] בשנת 1995 אושרה לכפר תוכנית מתאר מקומית לפי תחזיות גידול האוכלוסייה עד לשנת 2015.[12]

צומת הכניסה לכפר מכביש 446 וכביש 60 “צומת ה-T”, חסום מאז 2001 על ידי מאחז גבעת אסף

בתחילת האינתיפאדה השנייה, בשנת 2001, לאחר שמחבלים שרצחו אזרחי ישראל נמלטו לכיוון ביתין,[13] חסם צה”ל את שתי הכניסות לכפר: הכניסה הראשית, הפונה לכביש 466 ולאל-בירה, ושדרך הגישה אליה מובילה גם לכביש לבית אל, נחסמה בשער ברזל וחסימת עפר.[14] חסימת עפר הוצבה גם על הכניסה הדרום מזרחית, הפונה לכביש 60 החדש “כביש עוקף רמאללה” (בשנת 2002 הוקם בצומת זו גם מאחז גבעת אסף[15]) בדרך בין הכפר לאל-בירה הוצב גם מחסום מנהלת התיאום והקישור, שבו מתאפשר רק מעבר של פלסטינים המחזיקים בתעודת VIP ושל עובדים בארגונים בינלאומיים. כיום ניתן להגיע אל הכפר ולצאת ממנו רק דרך הכניסה הצפונית המובילה לכפר עין יברוד. מסלול הנסיעה מהיציאה הצפונית של הכפר ועד לאל-בירה מתפתל בין כפרים ואורכו כ-15 ק”מ.[16] ב-27 במאי 2015, יום לאחר פתיחתו החלקית ולאחר שהיה חסום במשך כ-15 שנה, סגר צה”ל את כביש ביתין-רמאללה מחדש. לטענת “בצלם“, הסגירה נעשתה כעונש על אי מתן זכות קדימה למתנחלים.[17]

במהלך השנים אירעו מספר מקרים בהם נפגע רכוש של תושבי הכפר ונטען שיד יהודים הייתה במעשה. ב–21 במרץ 1982, בכפר ביתין הוצתו שתי מכוניות פרטיות, ובכפר הסמוך דיר דיבוואן הוצתו שני אוטובוסים. אלמונים הודיעו למערכות העיתונים (בעברית) כי את המעשים ביצעה “האגודה למען נסיעה בטוחה בכבישי יהודה ושומרון”.[18] ב-19 בדצמבר 2011, חמישה כלי רכב הוצתו בכפר ביתין במה שנחזה כ”פעולת תג מחיר“.[19] ב-30 באפריל 2013, חקלאים מהכפר דיווחו שהותקפו בידי כעשרה מתנחלים, וגולגולתו של אחד נסדקה.[20]

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.