בודרוס (בֻּדְרֻס) (ערביתبٌدرُس) הוא כפר פלסטיני, הנמצא כ-30 קילומטרים צפון-מערבית לרמאללה, צפונית למודיעין, כמה מאות מטרים מהקו הירוק. יישובים סמוכים הם קיביה וניעלין ממזרח ובית נחמיה שבישראל ממערב. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית הכפר כ-1,790 נפש באמצע שנת 2016[1].

שם הכפר

“בודרוס” הוא הגרסה הערבית לשם פטרוס.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות, מח’רבת בודרוס השוכנת כ-2 קילומטרים מערבית לכפר, אזור הכפר היה מיושב החל מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

התקופה העותמאנית

ברשומות המס העות’מאני משנת 1596, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים וכוורות דבורים[2]. הכפר השתייך לנאחיית (נפת) לוד[3].

במסגרת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1870 תועד היישוב ככפר קטן ובו שני אתרים קדושים ומטעי זיתים.

ב-11 בדצמבר 1917 כבשה הדיוויזיה ה-75 של הקורפוס ה-21 של הצבא הבריטי את הכפר וסביבתו[4].

בתקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בבודרוס הייתה אוכלוסייה של 334 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 98 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 430 תושבים, כולם מוסלמים[5].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 510 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 7,935 דונם. אשר מתוכם הוקצו 636 לחקלאות שלחין, ו-2,412 לגידולי דגנים[6].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו”ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בעקבות קביעת הגבול בין ירדן וישראל כ-300 מטר ממערב לכפר, איבד הכפר חלק מאדמותיו, שנמסרו לישראל במסגרת הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב-1949. ב-6 במאי 1949 נסוג הלגיון הירדני ממזרח לקו “בודרוס-קלקליה”[7][8].

בשלטון ירדן

באפריל 1951, קבוצה של חיילים ישראלים שסיירה לאורך הגבול טעתה בניווט והגיעה לפאתי הכפר. במקום החלו חילופי אש, הכוח הישראלי נסוג אך חייל פצוע נלקח בשבי[9]. החייל, שלמה טובול, הוחזר לישראל לאחר כשלושה שבועות[10].

בלילה שבין 14 באוקטובר ל-15 באוקטובר 1953 הותקף הכפר כחלק מפעולת קיביה[11]. בפעולת הסחה נורו כ-50 פגזים על הכפר, במטרה להסיח את תשומת לבו של הלגיון הירדני וכוח בפיקודו של אליהו (אלי) גוזני חסם את הכביש המוביל בינה לקיביה שמצפון, למנוע הגשת עזרה[12][13]. מספר ימים אחר כך שוב התרחשו חילופי אש בין צה”ל ללגיון הירדני בכפר[14].

ב-27 באפריל 1954, הותקף הכפר בירי על ידי צה”ל וילדה בת 12 נפצעה[15].

לאחר 1967

לאחר מלחמת ששת הימים הופקעו אדמות נוספות (אדמות שהיו בשטח ההפקר במובלעת לטרון). בסך הכל איבד הכפר כ-5,700 דונם מאדמותיו[16][17].

בתחילת שנות השמונים, הופקעו כ-200 דונם של שטחים חקלאיים ממערב ומדרום לכפר לצרוך שטחי אימונים של מתקן אדם (“שטח אש 203″ ו”שטח אש 204”) והכביש המוביל מהכפר מערבה נחסם לתנועה[18].

בשנת 2003 החלה בניית גדר ההפרדה על אדמות הכפר הנותרות, כך שהייתה עתידה להותיר כחמישית מהן בצדה המערבי (ה”ישראלי”). החל מנובמבר אותה שנה הובילו תושביו מאבק בשיתוף פעילי שמאל ישראלים ובינלאומיים, שכלל הפגנות[19], קמפיין ציבורי ועתירות משפטיות[20][21]. בעקבות המאבק הוצא צו להפסקת העבודות ותוואי הגדר שונה, כך שרק 97 דונם מאדמות הכפר יופקעו[22].

ב-15 בינואר 2013, נהרג סמיר עווד, תושב הכפר בן 16, מירי חי של חיילים ליד גדר ההפרדה בסמוך לבודרוס. מתחקיר שערך צה”ל עלה כי על אף שלחיילים לא נשקפה בשום שלב סכנה הם ירו בעווד שלוש פעמים, בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש[23]. ב-31 בדצמבר 2015 הוגש כתב אישום נגד מפקד הכוח וחייל, בגין “מעשה פזיזות ורשלנות”[24]. ביוני 2018 חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום, לאחר שההגנה טענה לאכיפה בררנית נגדם, כיוון שחיילי צה”ל שביצעו דברים דומים לא הועמדו לדין[25].

הסרט בודרוס

בשנת 2010 הופק סרט תיעודי בשם “בודרוס” המגולל את סיפור מאבק הכפר נגד תוואי גדר ההפרדה. הסרט מתמקד בדמותו של מנהיג מקומי, עייד מורר, המאחד את כל הכוחות הפוליטיים בכפר – פת”ח, חמאס והחזית העממית – עם מפגינים ישראלים ובינלאומיים, למאבק עממי לא-חמוש נגד הגדר[26]. בפברואר 2010 זכה הסרט במקום השני בקטגוריית חביב הקהל בפסטיבל ברלין[27].

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.