מחנה אל-ערוב (בערביתمخيّم العروب – תעתיק מדויק: מח’ים אל-ערוב) הוא מחנה פליטים פלסטינים, מדרום ליישוב אפרת ובסמוך לכפר בית פג’אר, בשטח הרשות הפלסטינית. אוכלוסיית המחנה מונה כ-10,400 נפש (2016)[1]. הכפר קרוי על שם ואדי אל-ערוב הסמוך. ממזרח למחנה הפליטים שוכן כפר קטן בעל אותו השם, על גבי חורבות קדומות.

היסטוריה

הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי שסייר באזור במאה השלוש עשרה ציין כפר בשם אל-ערוב שהתקיים במקום[2].

בשנות ה-30 של המאה ה-20, תחת שלטון המנדט הבריטי, הוקמה במקום תחנת משטרת אל-ערוב[3] ותחנת ניסיונות חקלאית[4].

מחנה הפליטים הוקם בשנת 1949 על ידי אונר”א. תושבי המחנה הגיעו מכפרים שנחרבו בזמן מלחמת העצמאות, ביניהם: עיראק אל-מנשייה (שעל חורבותיו קם פארק התעשייה קריית גת), זכריא (היום מושב זכריה) וקסטינה (היום קריית מלאכי)[5].

לאחר הסכמי אוסלו, המחנה הוגדר כשטח B. בזמן האינתיפאדה השנייה הוקמה עמדת פילבוקס בכניסה למחנה.

גאוגרפיה ואתרים

שטח מחנה הפליטים כ-350 דונם (0.4 קילומטר רבוע) כך שצפיפות האוכלוסין במחנה היא כ-26,000 איש לקמ”ר[6].

בקצה המזרחי של מחנה הפליטים נובעים עינות ערוב, המזרימים את מימיהם לתוך “בריכת הערוב” הסמוכה, שהיוותה חלק ממערכת אספקת המים לירושלים בתקופה הרומית. את הבריכה הזינה בנוסף אמת הערוב, שמקורה במעיינות כוזיבה, כ-2 קילומטרים דרומית לאל ערוב, וקצה בבריכות שלמה שעל יד בית לחם.

גבולו המערבי של המחנה צמוד לכביש 60, בנקודה בה יש עיקול חד המכונה “צומת אל-ערוב”. מצידה השני של הצומת שוכנת “מכללת אל-ערוב”, מכללה חקלאית פלסטינית שהוקמה כתחנת ניסיונות חקלאית בשנות השלושים תחת שלטון המנדט הבריטיתחת שלטון ירדן נבנה לצידה בית ספר חקלאי בשנות ה-60 של המאה ה-20, שהפך לתיכון הפעיל בימינו, בו לומדים נערי אל ערוב.

ממערב לאל ערוב, בין הכפר ובין בית אומר, שוכן יער אל-קרן. היער נשמר והורחב בשנות השלושים על ידי השלטון המנדטורי, שהכריז עליו כשמורת טבע. בלב היער שוכנת חורבת אל-קרן, ובה שרידי מצד רומאי[7].

כ-400 מטר מצפון לאל ערוב נמצא בית הברכה (במקור בערבית: בית אל-ברכּה), מתחם בן כארבעים דונם שנבנה החל מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים על ידי תומאס למבי, מיסיונר נוצרי אמריקאי. ב-2015 פורסם כי פעיל הימין אריה קינג רכש את המתחם[8]. המתחם יסופח למועצה אזורית גוש עציון[9].

קריית ערביה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריית ערביה

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, התגלתה בסמוך לכפר אלערוב מערכת מסתור גדולה. באתר חפרו יעקב משורר ויורם צפריר. במערכת המסתור נמצאו ממצאים מימי מרד בר כוכבא כולל מטבעות בר כוכבא. בעקבות מציאת מערכת המסתור בכפר אלערוב הוצע לזהות את המקום עם קריית ערביה. ליד הכפר מצויים כמה מעינות, ולפיכך גדלו שם כנראה ערבות והדסים בשפע[10]. פרט זה תואם את אזכורה של קריית ערביה ב”איגרת ארבעת המינים” של בר כוכבא, בה מתבקשים אנשי עין גדי להביא מקריית ערביה ארבעת המינים כדי לחוג את חג הסוכות.

בספטמבר ואוקטובר 2015 הרסו פלסטינים בכלים כבדים את אתר העתיקות של מערכות המסתור באלערוב[11].

כביש עוקף אל-ערוב

כבר מזמן האינתיפאדה הראשונה ביקשו תושבי האזור להסיט את תוואי כביש 60, העובר צמוד למחנה, עקב תקריות רבות של יידוי אבנים על כלי רכב חולפים[12]. בדצמבר 1998, פרסם לראשונה מע”צ מכרז לסלילת הכביש[13]. במכרז זכתה חברת אחים ברזאני, לכביש עוקף באורך של כ-8 ק”מ, ובעלות של 18.5 מיליון שקל[14]. אך הכביש לא נסלל, עקב הצורך בהפקעות של אדמות פרטיות רבות מהכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילתו. באוקטובר 2017, נועד ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בכירי מועצת יש”ע, והבטיח להשקיע מאות מיליוני שקלים בפיתוח תשתיות ברחבי הגדה המערבית, כולל פרויקט כביש עוקף אל-ערוב[15]. באפריל 2019, חתם ראש המנהל האזרחי על צו הפקעה ל-401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת הכביש. על פי התכנון, כביש 60 יוסט ב-150 מטר מערבה מגדר המחנה. מדרום למחנה יבנה תוואי חדש לכביש, בשולי שמורת היער אל-קרן, שיסיט את הכביש ממזרח לבית אומר[16].

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.