אַלְפֵי מְנַשֶּׁה היא התנחלות ישראלית במערב השומרון, סמוך לקו הירוק, דרומית-מזרחית לקלקיליה, מזרחית לעיר כפר סבא ודרומית לכביש 55. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1987.

היישוב הוקם בספטמבר 1983 ביוזמת משרד הביטחון כיישוב לעובדים של מערכת הביטחון ולמשפחות אנשי קבע. ראש המועצה הראשון היה שלמה קטןגדר ההפרדה הותוותה כך שהיישוב נכלל בצדה המערבי.

מקור שם היישוב בפסוק מספר דברים: “בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה” (ל”ג, יז)[3].

 

שכונות ביישוב

אלפי מנשה מורכבת מ-7 שכונות (ע”פ סדר הבנייה):

  1. צוותא א’
  2. צוותא ב’
  3. כפיר יוסף
  4. שגיא
  5. נופיה
  6. יובלים
  7. גבעת טל – נמצאת בדרום היישוב ונקראת על שמו של טל מוזס, תושב המקום, שנרצח ביולי 1987 בפיגוע סמוך לכפר חבלה. אכלסה בשנת 2007 כ-350 משפחות ומיועדת לאכלס 1,000 משפחות.

למועצה מקומית אלפי מנשה אחריות מוניציפלית על שכונת “נוף השרון” ביישוב נירית, הנמצאת במרחק אווירי של מעל 3 קילומטר ומרחק על הכביש של כ-15 קילומטר, מאלפי מנשה. במשך מספר שנים קיבלה השכונה שירותים מוניציפליים ממועצה אזורית דרום השרון, במסגרת הסכם בין התושבים והמועצות, אולם כעת הנושא תלוי ועומד בבית המשפט.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים באלפי מנשה 7,952 תושבים (מקום 189 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.1%‏. לפי נתוני הלמ”ס נכון לסוף 2018, לאלפי מנשה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי – אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י”ב בשנת ה’תשע”ח (2017-‏2018) היה 88.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 11,807 ש”ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש”ח).[4]

מוסדות ביישוב

באלפי מנשה גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים: צופי שרון, נופי החורש וחטיבת הביניים חצב. כמו כן ישנם מרכז קהילתי, מועדון ספורט, ספריה עירונית וארכיון היסטורי.

באלפי מנשה הוקם כבר בשנת 1984 שבט הצופים הראשון בשומרון ושמו נקרא “נחשון”, ע”ש נחשון בן עמינדב. תנועת הצופים התנגדה בתחילה להקמת השבט ואף איימה על ראשי השבט במהלך משפטי, אולם לבסוף התקיים תהליך הצבעה דמוקרטי בקרב השכבות הבוגרות וגרעיני הנח”ל והתקבלה החלטה גורפת לאשר את צירוף השבט לתנועת הנוער. כוונת אנשי החינוך ביישוב, הייתה להקים דווקא תנועת נוער שאינה מזוהה פוליטית כחלק מהקו החינוכי הכללי ביישוב. ביישוב פועל גם סניף של בני עקיבא.

תרבות

ביישוב פעילות חבורת זמר, קבוצת תיאטרון למבוגרים, להקת הנוער “מעיין אלפי מנשה” ולהקת המחול “פנים וגוף”.

תוואי גדר ההפרדה

אלפי מנשה מוקפת מספר כפרים בדואים ופלסטינים. ממערב ליישוב שוכנים הכפרים הבדואיים ערב א-רמאדין וערב אבו פרדה, מדרום-מערב ואדי א-ראשה, מדרום-מזרח כפר ת’ולת’, מדרום מעארת א-דבה וראס א-טירה, ממערב ראס עטייה, ממזרח עסלה ועזון, מצפון נבי אליאס.

בשנת 2003 הוקמה, בהתאם להחלטת הממשלהגדר הפרדה המקיפה את אלפי מנשה ואת כביש 55. בתוך מיתחם הגדר נכללו ערב א-רמאדין, ערב אבו פארדה, ואדי א-ראשה, מעארת א-דבה וראס א-טירה[5]. גדר ההפרדה יצרה מובלעת שגודלה כ-11,000 דונם כאשר החיבור של הכפרים לאזור נעשה באמצעות שער אליהו בקרבת הכניסה לקלקיליה ומעבר תת-קרקעי מתחת לכביש 55 המחבר בין קלקיליה לחבלה.

בשנת 2005 הודיעה המדינה כי תוקם גדר הפרדה בינם לבין העיר קלקיליה לאחר שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פסק שבניית גדר ההפרדה, הכוללת אותם יחד עם אלפי מנשה, אינה חוקית, פנו הפלסטינים לקבלת סיוע משפטי מבג”ץ. לטענתם, במצב החדש יש לתושבי הכפרים במובלעת אלפי מנשה רק יציאה אחת מקלקיליה ומעברים עם פיקוח ביטחוני בשאר היציאות לשטחים החקלאיים מסביב לעיר.

ב-26 באוקטובר 2006 ניתן פסק דין שקבע כי גדר ההפרדה במתכונתה הנוכחית תבוטל וכי בכביש 55, כולל כביש הגישה הנוכחי לאלפי מנשה, יפסיקו לנוע ישראלים. בג”ץ פסק כי יש לקבוע לוח זמנים לביצוע ההחלטה[6]. טרם פורסם לוח זמנים לכך.

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published.